טלפון:

050-8662344

אי-מייל:

orlyfurman@orlyfurman.com

צרו קשר:

מי היה מאמין - איזו חוויה משחררת

 

 א' בן 12 סובל מאוד מפחדים הקשורים בשואה. מראות מן השואה קשים לו במיוחד. הצפירה מקפיאה לו את הדם. המוזיקה והשירים מתישים אותו. לילד הזה ממש ממש קשה כל ענין השואה. עצם איזכור המילה הזו גורם לו לדפיקות לב מואצות. הנשימות מתקצרות והוא במצוקה. רעשים פתאומיים מבהילים אותו יותר מן המקובל.

 

ביקשתי בתיקשור הנחייה איך לעזור לו. נאמר לי שבגלגול חייו הקודם היה נער יהודי פולני בתקופת מלחמת העולם השנייה שנספה באופן טרגי. הנשמה שלו עוד נושאת את הטראומה מאז. הפתרון - לשחרר אותה מן הזיכרון הקודם הטראומתי, ע"מ שתוכל כאן להתפנות לחוויות החיים המזומנות לה. במילים אחרות, הטראומה מאז מלווה את הנשמה גם בגלגול החיים הנוכחי. הילד סובל ומפחד. זה פחד ללא שליטה. הגיון והסברים רציונאליים לא יעזרו. הטיפול צריך להיות נשמתי.

 

א' הוא מטופל נפלא לעניין, כי גלגולי הנשמות, חוויות חיים קודמות ונושאים מיסטיים, מאוד ברורים לו, כאילו למד אותם. הוא זה שהעלה שאלות והוא זה ששיתף אותי בקשיים האלה. הוא אמר להוריו שהוא חייב להיפגש איתי כי רק אני אוכל לעזור לו. הוא הרגיש שאני אוכל להבין על מה הוא מדבר, ולא אבטל את פחדיו כאילו הוא מגזים. משום-כך יכולתי לומר לו שאנחנו צריכים להקל על הנשמה שלו, ולפתור אותה מהזיכרונות הכואבים. א' היה קצר רוח להתחיל בטיפול. ההתרגשות הזו לא אפשרה שלווה ושקט.

 

התחלנו לאט לאט להרפות את הגוף, לנשום באופן מבוקר. אחרי כמה דקות הוא אמר לי שהוא חש במועקה חונקת. הצעתי לו להתחבר לאור. אנרגיה של בריאה, של החלמה, של שקט. א' דיווח לי : "אני מרגיש המון פחד, כי אני יודע שאני הולך לראות משהו לא רגיל." נעזרנו באנרגיית האור כחליפת הגנה. הסברתי לו שרק העיניים חשופות כדי שתוכלנה לראות. הגוף כולו עטוף ומוגן ע"י האנרגיה העצומה הזו. "אני מרגיש שהאור משתלט עלי. הוא חם ונעים. הוא מפנה החוצה, מהגוף, את החושך. אני מרגיש כאילו משהו יוצא ממני ואני מרגיש קל יותר. אורלי אני בטוח בתהליך, אני לא פוחד." א' היה בהרפיה ובשלווה, חש מוגן ובטוח. "אני רואה מסך ערפל סמיך. אני עובר דרכו. אני רואה גדר תיל ענקית ואני רואה אותי ממול. זה לא אני כמו שאני היום, אבל אני יודע שהבחור הזה מולי הוא אני. הוא מחייך אלי. קוראים לי - לו ....."(הוא הגה שם פולני). "אני שואל אותו אם הוא צריך עזרה. הוא מעיף מעליו את הבגדים. אורלי, ראית את המגן-דוד הצהוב שהיה לו על החולצה ? אנחנו עולים למעלה. הוא ואני. אורלי אנחנו בגן-עדן.

וואי איזה יפה שם...איזה אור בהיר... יש שם המון ילדים ואנשים ונורא כייף. הוא מודה לי על שליוויתי אותו. הוא מסביר לי שימתין לי שם עד שיגיע הזמן שלי, ונתאחד.

הוא שמח שעזרתי לו. הוא מבקש ממני ליהנות בחיים שלי, הוא יודע שאני לא אשכח את הזוועות שעברנו, אבל החיים שלי היום טובים ובטוחים, ואני צריך למצות אותם. אני נפרד ממנו ויורד חזרה למטה." אני מבקשת מ א' להדליק נר זיכרון לעילוי הנשמות התועות מן השואה. אחר-כך מחזירה אותו לכאן ועכשיו, א' רגוע ברמות שלא הכיר קודם. הנשימה שלו מאוד איטית. הוא כל-כך שליו מן החוויה הזו. קורן. ההילה שלו ענקית ומוארת. לא בא לו לרדת מן המיטה.

 

"אורלי, אני מרגיש כזו הקלה, כאילו הגוף שלי מרוקן. אני מרגיש קלילות שאני לא מכיר אותה. מה עשיתי בעצם ? ליוויתי נשמה תועה למקום שלה. זה חלק מן הנשמה שלי, נכון ? וואי, כאילו עשיתי סדר. יש לי הרגשה נהדרת כל-כך שאני לא מסוגל להגדיר במילים."לאחר הטיפול המדהים הזה, ביקשתי ממנו שבטקס יום השואה בבית-הספר יתחבר לאנרגיה של האור במחשבתו, ידמיין שהוא יוצר סביבו הילה ענקית בצורת מגן-דוד, יחוש את הבוהק שלה, את ההגנה, את השמירה, את העוצמה. ישנן לעצמו 'אני מואר, אני מוגן, אני משוחרר'.

 

א' התקשר לספר לי שהטקס והיום הקשה עצמו עבר עליו לראשונה באופן אחר לגמרי. הוא לא חש צורך לברוח ולהסתתר. "לא פחדתי. פעם ראשונה ביום השואה לא פחדתי." במהלך הצפירה חש גאווה רבה "הייתה לי שמחה קטנה בלב ואני מרגיש טוב. אורלי, המון תודה."

מרגש, מרתק, מעניין

 

לתיאום פגישה אישית אתם מוזמנים לפנות:

050-8662344 |  orlyfurman@orlyfurman.com

ניתן להזמין גם תיקשור טלפוני.