טלפון:

050-8662344

אי-מייל:

orlyfurman@orlyfurman.com

צרו קשר:

המשפחה - פרויקט החיים שלנו

 

פעמים רבות אנחנו שוכחים מיהם ההורים ומיהם הילדים. קשה אולי להודות, אפילו בינינו לבין עצמנו, אבל נכון שהמון פעמים מתחלפים לנו היוצרות ? הילדים מחליטים/מכריעים/ פשוט מנהלים את העניינים, גם אם זה לא תמיד לרוחנו, אנחנו מוצאים את עצמנו נשמעים-מצייתים- מקבלים ונגררים.. לפעמים, לעיתים, זה קורה. זה נורמלי. אבל הלו, שימו לב למינון. לתדירות. ליחסי הכוחות. שימו לב ...!

 

אנחנו, בני הזוג, התחתנו "אתמול" כי היו לנו חלומות משותפים. כי אהבנו לאהוב. אהבנו ונמשכנו זה לזו. קיווינו שהאהבה שלנו תוביל אותנו לחיים טובים ומאושרים. שנקיים בית מוצלח ונעים, משלנו, בשונה מ... האמנו שנצליח. "אתמול" היינו צוות. עם יעדים משותפים. מטרות משותפות. כדאיות ברורה ומשתלמת. דיל שחתם עליו הגבר והסכימה לו האישה. "שניים אוחזין". ומה היום ? אחרי "אתמול" ? עוברות להן השנים. אנחנו קצת מתבגרים. לצוות שלנו הצטרפו צאצאים. הם גדלים. אנחנו מתעייפים. בעבודה אנחנו כל העת נדרשים לביצועים. ואנחנו מוצאים את עצמנו כל-כך עייפים, שפשוט אין לנו חשק לסדר ולארגן, לרענן, לחדש או בכלל...ל ה ש ק י ע .

 

ההשקעה שאני מדברת עליה, היא השקעה בשניים. של שני המינים. ללא כל הפרדה. אי-אפשר שצד אחד ישקיע, סולו. זה לא עובד לאורך זמן. השקעה שמבטיחה איכות היא זו שמנהלים אותה שניים, שמודעים לה שניים, שמתעניינים בה שניים. היא מניבה תוצאות אם שני המשקיעים התמידו. השתדלו. לא מיהרו להרים ידיים ולהיכנע. אלא פשוט החליטו ש'הביחד' שלהם חשוב. מן שניים כאלה שמבינים שהבית הוא 'הגב'. הוא עמוד השדרה שלנו. הוא העוגן. אנחנו יוצאים לעבודה מהבית. אנחנו חוזרים מיום עבודה אל הבית. הבית הוא תחנה של כניסה ויציאה. משך העצירה בתחנה תלוי בנו. גם טעמה של העצירה תלוי בנו. אם זו תהיה עצירה מרעננת בתחנה, תלוי בנו. אם תהיה זו עצירה מתישה ומעצבנת, הפלא ופלא, גם זה תלוי בנו.

 

מאוד נוח לתלות את האחריות על העולם. על הבוס, על הבעל המרגיז, על האישה שעצבנה, על הילדים, על ההורים, על הלחץ, על הלימודים, על ההישגים, על המבחנים, על הפקקים, על האוברדרפט בבנק, על המכונית שבדיוק התקלקלה, על החובות, על ההוצאות הלא צפויות. על החמות ועל החם. כ ו ל ם   א ח ר א י ם. ואנחנו - לא מאשימים.

 

אז מה יהיה ? בואו לא נתחיל עם התשובה היהודית מזה אלפיים שנות "יהיה טוב". כי מה, אם נאמר ש'יהיה טוב' אז נהיה טוב ? על הכיפאק מחשבה חיובית. יופי של אופטימיות. אבל התשובה הזו של 'יהיה טוב' היא תשובה של טאטוא. של חוסר עומק, רדידות. של יאללה, נעבור הלאה. דברים יסתדרו מאליהם. אבל באמת, זוהי תשובה של חוסר רצון/יכולת/מוכנות להשקיע . אתם יודעים למה ? כי כדי להשקיע צריכה להיות מוכנות להתמודדות. להצפה של דברים. לא למלחמות ולמאבקי כוחות. אלא מוכנות להשמיע ולשמוע דברים. ל'ביחד' שמכוונים למטרה משותפת – לשפר, להייטיב, לתקן ולהשביח. אני לא מדברת על יחסים אוטופיים. ויום המשפחה מציין את חשיבותה של המשפחה שלנו בעינינו. נכון, זה יום אחד מתוך 365 ימים בשנה. אבל המשפחה שלנו, הבית שלנו, התחנה שלנו צריכים להיות בעינינו הפרויקט של חיינו. הפרויקט בהא הידיעה. אל תוותרו. אל תיכנעו. אל תרימו ידיים נוכח קשיים. אל תיבהלו אם דברים לא זורמים כפי שרציתם.

 

 מגיעים אליי זוגות לתהליך של יעוץ זוגי כדי לקבל "כלי עבודה" לחיים. לקבלת הדרכות וליווי אישי שיסייעו להתמודד עם מצבים שונים שהחיים מזמנים. מקובל להיעזר באנשי מקצוע. זו לא פחיתות כבוד או בושה. תעשו זאת. תקדישו בעצמכם ובמשפחתכם. התוצאות כדאיות. האווירה בבית משתנה. איתה צומחת ועולה חברות ופתיחות. נזכרים באהבה. מכניסים דברים לפרופורציות נכונות. עושים סדר בבלאגן. מ ת ח ד ש י ם ונהנים. מרוויחים איכות חיים, בריאות ושקט נפשי ושלווה.

 

מרוויחים מחדש את  ה מ ש פ ח ה.