טלפון:

050-8662344

אי-מייל:

orlyfurman@orlyfurman.com

צרו קשר:

הייה לי חבר

 

"מה, אני לא חבר שלך ?" שאל מ' בתמיהה את אישתו, כאשר התלוננה שאיננה מרגישה בזוגיות שלהם את הקירבה והשותפות. אחר כך הסבירה שהיא בעצם מעולם לא הרגישה שהקשר ביניהם מושתת על יחסי חברות. "אין בינינו באמת פתיחות", היא הסבירה לו. "נכון, אנחנו חיים יחד באותו הבית, יש לנו ילדים משותפים, כל השנים אנחנו עובדים ומתפרנסים. זה נכון, אנחנו מתקדמים, אבל אני לא מרגישה שהמערכת הזוגית שלנו התקדמה.

 

"מ' המום ממילותיה, מבקש לקבל הסברים "רגע, סליחה, מה את אומרת, את לא אוהבת אותי יותר ? כי אני רוצה לדעת. אני אוהב אותך. אני כל השנים אוהב אותך. תמיד אהבתי. אבל אם את פתאום מדברת איתי על זוגיות ופתיחות, אז אולי אני חי בסרט. אולי אני עיוור ולא יודע איפה אני חי."היא זזה באי נוחות על הכורסא שבחדר.

אומנם החליטו ביחד על יעוץ זוגי. הוא מאוד דרוך. לא מסיר ממנה את העיניים וממתין למוצא פיה."אני לא מדברת איתך על אהבה, אני רק אומרת..." היא מנסה להשיב, אבל  הוא מיד תוקף. לא באמת מסוגל לשמוע למה התכוונה. הוא מפחד מהדברים ואז התגובה המיידית שלו היא התקפה. קוצר הרוח מעיד על סערת נפש שמתחוללת אצלו בפנים. האיש נבהל. חש כל הזמן שהזוגיות שלהם שורה לה בנחת על זרי דפנה. "אני לא אומר, יש לנו מריבות, ויכוחים, אפילו צעקות. אבל אחרי כן חוזרים לנורמל. אני לא מבין אותך. כי אם את לא אוהבת אותי, תגידי, שאני אדע."

 

קשה כך לנהל שיחה בונה. הרגשות המציפים, הפחדים, הפרת השגרה, ההפתעה, מעמידים את א' בדילמה לא פשוטה. האם להמשיך ולעורר "מתים" משלוותם, או להמשיך בהעמדת פנים, כרגיל, לטייח, אולי בכל זאת לאזור אומץ, ולתת ביטוי לחסכים שהיא חשה. כבר מזמן הרגישה שהקשר הזה לא מתקדם לאף מקום. אבל אף פעם לא הצליחה לשוחח איתו על כך.אז היא שוב ניסתה "תראה, העניין הוא שבכל פעם שאני רוצה להגיד משהו, אתה מיד מתנפל ותוקף, ואני לא מצליחה לומר מה שתכננתי. ואז אני בעצם נסוגה אחורנית, אבל מלאה בכעס. הכעס הזה שמצטבר אצלי, כבר לא כואב לי. אני אפילו לא מרגישה נעלבת יותר. וזה הפחיד אותי. אני חושבת שאם אני אהיה אדישה אליך, אז כבר לא יהיה איכפת מכלום."

 

חוסר עניין בקשר, אפטיות מול בן הזוג הוא תמרור אזהרה גדול. יש כאן אור אדום חזק שמחייב  לעצור בשגרה המשותפת ולעשות בירור משותף. אי אפשר להתעלם. זו לא חוכמה להרגיע כרגע. "תראי, אני רוצה שקט בבית. לא רוצה מלחמות." א' מיד הגיבה "גם אני לא, אבל אתה לא נותן לי לדבר."

 

מ' הוא בן להורים גרושים. אימו נישאה בשנית, הוא נקשר גם לגבר הזה. אלא שגם מבעלה השני התגרשה. הוא חווה משברים פעמיים. "מת" מפחד לעבור פרידה בעצמו. אין כאן שום רצון לנתק את הקשר, אבל מוכרחים ללמוד לתקשר. מ' חייב להיות סבלני וקשוב. א' לא צריכה לוותר על זכותה לדבר, להתנגד, בכלל להביע את עמדתה, אפילו שהיא סותרת את עמדתו, או לא נוחה לו. חייבת להיות ביניהם השלמה. קבלה. הכלה. לא יתכנו יחסים של חברות כשהבסיס לקשר מושתת על פחד. הוא פוחד ממשבר, היא פוחדת להתבטא. הפחד שלו הפך אותו לקצר ותוקפן. הפחד שלה גרם לה לסגת ולהתקפל. העיקר שיהיה שקט. ומה אם השקט הזה מכסה לבה רותחת מבפנים ? מה אז ? איך היא תפרוץ החוצה ?

 

א' ובעלה מוכנים לתהליך של למידה של הידברות. יש להם עבר משותף, יש להם ילדים משותפים. חסרות ההבנות באשר לניהול מערכת זוגית בריאה. לכבד זה את זה, להקשיב, לייצר לעצמם זמן איכות. התמודדות עם שונות הצרכים שלהם. להיות סבלנים והעיקר פתוחים. הם ילמדו בתהליך הייעוץ הזוגי לוותר על הפחד ולהכניס פנימה למערכת ביטחון ואמון הדדי.